בטקס האוסקר שהתקיים ב1956, זכה הסרט "מסביב לעולם בשמונים יום" בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר".
סרט נוסף שהתמודד בקטגוריה זו ובעוד 5 קטגוריות אחרות וזכה לבסוף בקטגוריית האפקטים המיוחדים
היה הסרט "עשרת הדברות" אותו ביים ססיל דה מיל.
אחת הסצינות המפורסמות והמרשימות בסרט היא קריעת ים סוף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על פי הפרשנות הקולנועית של ססיל דה מיל, פרעה לא נכנס לים ולא טבע.
פרשנות זאת טעונה הסבר. הרי הפסוק בתהילים (קלו, טו) אומר "ונער פרעה וחילו בים סוף, כי לעולם חסדו".
אם כך, מהיכן לקח ססיל דה מיל את הרעיון שפרעה לא נכנס לים ולא טבע?

במכילתא (שמות יד, פסוק כח) מופיעה מחלוקת תנאים בדיוק בעניין זה.
"וישובו המים ויכסו את הרכב - אף לפרעה, דברי ר' יהודה, שנאמר: מרכבות פרעה וחילו וגו'.
ר' נחמיה אומר חוץ מפרעה, עליו הכתוב אומר: בעבור זאת העמדתיך".
גם ר' נחמיה סבר שפרעה לא טבע. האם אפשר להוכיח את הדבר?

 

אפשר לחלק את ההוכחה לשניים. החלק הראשון הוא מפרשת וארא ועד פרשת בשלח והחלק השני
הוא תאור קריעת הים.

בכל הפסוקים שבהם מתארת התורה כיצד פרעה מכביד ומחזק את לבו או שהקב"ה מכביד או
מחזק אותו הדבר מוזכר רק ביחס לפרעה.

 

הנה מספר דוגמאות מסיפור המכות - "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם" (שמות, ז,יג), "ויכבד פרעה
את לבו גם בפעם הזאת" (שם, ח, כח). "ויחזק ה' את לב פרעה ולא שמע אליהם" (שם, ט, יב) ועוד.

גם בפרשת בשלח, רדיפת מצרים את ישראל מתחילה בכך שהקב"ה חיזק את לב פרעה - "וחזקתי את לב
פרעה ורדף אחריהם" (שם, יד, ד), "ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדוף אחרי בני ישראל" (שם, ח).
והנה, כאשר הקב"ה מתאר למשה כיצד יכנסו המצרים לים ויטבעו, חיזוק הלב הוא כבר לא לפרעה
אלא למצרים. "ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם" (שם, יז).
עד עכשיו הקב"ה חיזק רק את לב פרעה ואילו עכשיו הוא מחזק את לב מצרים ולא את לב פרעה.
הסיבה שבגללה צריך ה' לחזק את לב המצרים היא שפרעה לא נכנס לים.
אם פרעה לא נכנס לים בעקבות עם ישראל, המצרים שחוו על בשרם את כל המכות וניסו לשכנע
את פרעה לשלח את ישראל, גם הם לא רצו להכנס לים, ולכן ה' צריך לחזק את לבם כדי שיכנסו.

 

נעבור לפסוקים המתארים את קריעת ים סוף.
אין אף פסוק שכתוב בו שפרעה טבע. סוס פרעה, מרכבות פרעה, חיל פרעה, מצרים - כולם טבעו. פרעה לא.
יותר מכך. בפרשת עקב (דברים, יא, ג-ד) משה כמעט אומר זאת במפורש: בפסוק אחד הוא מתאר
את האותות והמופתים שנעשו במצרים נעשו גם לפרעה - "ואת אותותיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים,
לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו".
אך כשהוא מתאר את קריעת ים סוף, פרעה נעלם: "ואשר עשה לחיל מצרים, לסוסיו ולרכבו אשר הציף
את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם".
אם פרעה טבע, מדוע משה לא הזכיר זאת כמו שהיה חשוב לו להזכיר אותו בתאור האותות והמופתים?
נראה שהמקור היחידי לכך שפרעה טבע הוא אותו פסוק בתהילים שמבטא את אותה מסורת של ר' יהודה
במכילתא, אבל דוקא שיטת ר' נחמיה שפרעה לא טבע היא המוכחת יותר מהתורה.

למה זה כל כך חשוב אם פרעה טבע או לא טבע?
הנה הפרשנות של ססיל דה מיל, בסצינה הבאה אחרי קריעת ים סוף:

 

 

המשפט שאומר פרעה - "His God... is God" - הכרה זאת של פרעה בכך שאלוקיו של משה
הוא האלוקים, היא הסיבה שבגללה פרעה לא טבע.
זאת גם ההוכחה של ר' נחמיה שפרעה לא טבע.
אם תפקידו של פרעה הוא "... בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ" (שם, ט, טז)
פרעה לא יכול לטבוע.
כדי לספר את שמו של הקב"ה בכל הארץ פרעה צריך להשאר בחיים להכיר בקב"ה ואז להוביל
את עמו להכרה דומה.

על פי פרופסור יהודה אליצור, כמה עשרות שנים אחרי יציאת מצרים, קם במצרים המלך פרעה אחנאתון
(אמנחותפ הרביעי) שביצע רפורמה דתית מקיפה, נלחם באלילי מצרים וקבע אמונה מונותאיסטית במצרים.
אמונתו היתה אמנם באל השמש, אבל בעולם האלילי של אותה תקופה, מדובר במהפכה אמונית של ממש
שהרקע שלה היה ככל הנראה יציאת מצרים.