top of page

גג

מברק 20-10-1942

This is a Paragraph. Click on "Edit Text" or double click on the text box to start editing the content and make sure to add any relevant details or information that you want to share with your visitors. 

20-10-42 IMG_9317.JPG

הצד הקדמי – מברטיסלבה, 20 באוקטובר 1942

הטקסט בגרמנית הוא:

Wie bereits telegrafiert, Eure Mutter leider gestorben. Habe Edith hiervon nicht benachrichtigt. Papa gesund und schreibt oft. Alice und Lilly arbeiten, sind wohlauf.

תרגום טבעי לעברית:

כפי שכבר הודע בטלגרמה, אמכם נפטרה לצערי. את אדית לא הודעתי על כך. אבא בריא וכותב לעיתים קרובות. אליס ולילי עובדות ומצבן טוב.

IMG_9318.JPG

הצד השני – התשובה מירושלים

הכתב היד אומר:

Grossmama, wir alle wohlauf. Erhält Papa unsere Schreiben? Möchten an Geschwister [מחיקה] schreiben, bitte genaue Adresse! Berichte bitte, Details über Papa und Geschwister. Grüsse, Küsse Poldi

התרגום:

סבתא, כולנו בריאים ושלומנו טוב. האם אבא מקבל את המכתבים שלנו?
אנחנו רוצים לכתוב לאחים/לאחיות, בבקשה כתובת מדויקת!
אנא ספרי, פרטים על אבא ועל האחים/האחיות.
דרישת שלום ונשיקות,
פולדי.

ניתוח היסטורי 

זה אינו למעשה "מברק רגיל".

הו מה שנקרא Red Cross Message – הודעת הצלב האדום.

ה־ICRC, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בז'נבה, הפעיל בזמן מלחמת העולם השנייה מערכת מיוחדת להעברת מסרים אישיים בין בני משפחה שהופרדו על ידי המלחמה והגבולות. ההודעות הוגבלו בדרך כלל ל־25 מילים והיו אמורות להכיל מידע אישי ומשפחתי בלבד. icrc.org

וזה ממש כתוב על המסמך עצמו:

Nicht über 25 Worte, nur persönliche Familiennachrichten

כלומר:

לא יותר מ־25 מילים, רק הודעות משפחתיות אישיות.

הסיבה לכך ברורה: הדואר הרגיל בין סלובקיה לבין פלשתינה היה כמעט בלתי אפשרי בתקופה הזאת. הצלב האדום שימש כמעין מתווך ניטרלי בין אזורים ומדינות שהיו מנותקים זה מזה.

יש אפילו אוסף ארכיוני שלם של הודעות כאלה מימי מלחמת העולם השנייה, כולל הודעות מסלובקיה לפלשתינה. מוזיאון השואה בלוס אנג'לס, למשל, מחזיק הודעת הצלב האדום שנשלחה ב־10 באפריל 1942 מסלובקיה לפלשתינה — באותו סוג מערכת בדיוק. lamoth.info

ומה קרה פיזית לדף הזה?

אפשר לשחזר את המסלול בסבירות גבוהה, אם כי צריך להיזהר ולא לטעון שכל תחנה פיזית מוכחת רק על סמך החותמות.

1. ברטיסלבה – המשפחה שולחת

בצד הקדמי מופיעים:

Slovenský Červený kríž – Bratislava
הצלב האדום הסלובקי, ברטיסלבה.

הטופס מולא בברטיסלבה עבור:

Alexander Holländer
רחוב Židovská 29
Bratislava
Slovensko

וההודעה עצמה מתוארכת:

20 X 1942 – 20 באוקטובר 1942.

וזה תאריך בעל משמעות היסטורית עצומה.

בדיוק בתקופה הזאת, באוקטובר 1942, הסתיים הגל הראשון של גירוש יהודי סלובקיה. בין מרץ לאוקטובר 1942 גורשו מסלובקיה כ־57,000–58,000 יהודים. מברטיסלבה עצמה גורשו אלפי יהודים. אנציקלופדיה לשואת היהודים

כלומר, באותו חודש שבו נכתבה ההודעה, הקהילה היהודית של ברטיסלבה כבר עברה טלטלה אדירה.

2. ברטיסלבה → הצלב האדום הבינלאומי בז'נבה

בראש הטופס מודפס:

COMITÉ INTERNATIONAL DE LA CROIX-ROUGE
Palais du Conseil Général
GENÈVE (Suisse)

והחותמת האדומה של ה־ICRC מופיעה על המסמך.

כלומר ההודעה עברה דרך המנגנון הבינלאומי של הצלב האדום.

זה לא היה שירות דואר מהיר. למעשה, זו הייתה מערכת מסורבלת מאוד שניסתה להעביר פיסות מידע זעירות דרך קווי תקשורת שהיו כמעט חסומים לחלוטין.

ה־ICRC עצמו מתאר כיצד במהלך המלחמה ההודעות נאספו, עברו דרך הרשויות והצלבים האדומים הלאומיים, ולעיתים הועברו לאחר צנזורה אל המדינה השנייה. ICRC IHL Databases

3. מז'נבה – לפלשתינה

הנמען הוא:

Reiner Leopold
King George Avenue
Saba Building
via Jewish Agency Building
Jerusalem
Palestine

וזה פרט מעניין מאוד.

כלומר, ההודעה לא נשלחה לכתובת פרטית רגילה בלבד, אלא דרך ה־Jewish Agency Building בירושלים.

באותה תקופה ירושלים הייתה עדיין תחת שלטון המנדט הבריטי, ופלשתינה הייתה חלק מהמערכת הבריטית. הצלב האדום נאלץ לעבוד מול מערכות מקומיות, כולל גופים יהודיים ומנגנוני דואר וצנזורה.

יש עדויות רבות למסרים דומים שהגיעו מפלשתינה לאירופה ומאירופה לפלשתינה דרך הצלב האדום. lamoth.libraryhost.com

ואז קרה הדבר המדהים ביותר

הנמען באמת קיבל את ההודעה – וענה.

התגובה נכתבה:

ירושלים, 5 בינואר 1943

כלומר, כ־11 שבועות לאחר ההודעה מברטיסלבה.

פולדי כותב:

"Grossmama, wir alle wohlauf..."

וסוגר:

Grüsse, Küsse Poldi
דרישות שלום, נשיקות, פולדי.

ואז המסמך המשיך את דרכו חזרה.

על הצד האחורי מופיעות חותמות נוספות, ובהן חותמת צנזורה של פלשתינה, וכן חותמות מתאריכים בפברואר 1943.

לכן אנחנו יכולים לראות ממש על הנייר את שתי פעימות המסע:

ברטיסלבה → ז'נבה → ירושלים

ואחר כך:

ירושלים → מערכת הצלב האדום → אירופה/ברטיסלבה

אני מסייג רק דבר אחד: בלי תיק הארכיון המקורי של ה־ICRC אי אפשר לקבוע בוודאות שכל חותמת מייצגת תחנת מעבר פיזית מסוימת. אבל המסגרת הכללית של המסלול תואמת היטב את אופן הפעולה המתועד של מערכת הודעות הצלב האדום. ICRC IHL Databases

ויש כאן עוד פרט היסטורי מאוד משמעותי

התאריך 20 באוקטובר 1942 כמעט מצמרר בדיעבד.

זה היה למעשה היום שבו הסתיים הגל הראשון של גירושי יהודי סלובקיה. לפי מקורות היסטוריים, בין 25 במרץ ל־20 באוקטובר גורשו קרוב ל־58,000 יהודים מסלובקיה. vhu.sk

כלומר, כשמישהו כתב:

"אבא בריא וכותב לעיתים קרובות. אליס ולילי עובדות ומצבן טוב."

הוא כתב את זה בתוך מציאות שבה משפחות יהודיות בסלובקיה נקרעו, אנשים נעלמו, ותחבורה של יהודים למחנות ולגטאות כבר התנהלה בקנה מידה עצום.

וזה אולי מסביר גם את הזהירות שבניסוח.

אין כאן שום פוליטיקה.
אין "גרמנים", אין "גירוש", אין "מחנה".
רק:

אמא מתה. אבא בריא. אליס ולילי עובדות.

25 מילים, פחות או יותר, שהיו צריכות לחצות יבשת שבה כמעט כל אמצעי התקשורת הרגילים קרסו.

bottom of page