top of page
יום שואה ראשון בלי סבתא - עירית נוי
משפחת הוניג
אחים ואחיות לבית הוניג
צבי אלימלך (הרשו) הורק
צבי היה האח הגדול ומשום כך קיבל אישור לעבוד במנסרה של המשפחה.
צבי השתמש בתעודה מזוייפת בה היה רשום שאינו יהודי, שאפשרה לו להסתובב בצורה
חופשית יחסית בסלובקיה. כך היה יכול להגיע לפופרד ולהציל את אחיו משה מתוך המחנה
שממנו יצאו המשלוחים לאושוויץ.
1. רשימת יהודים מאזור סטרה לובובניה בעלי פטור מגרוש, 1942.
צבי הוא מספר 6 ברשימה
2. רשימת יהודים מאזור סטרה לובובניה שתעודתם המזוייפת נלקחה מהם, 16.6.1943.
צבי הוא מספר 38 ברשימה. מקום המגורים הוא מנישק נד פופרדום, המקום בו היתה המנסרה
משה הוניג
באוקטובר 1942 נשלח משה למחנה מעבר בפופרד כשלמעשה היה מועמד לגרוש לאושוויץ.
במבצע חילוץ נועז ומתוחכם הצליח הרשו, אחיו הגדול של משה להגיע למחנה,
לחלץ את משה ולהחזירו למלי ליפניק, שם השיגה לו המשפחה אישור על כך
שהוא עובד חיוני לכלכלת המדינה.
המסמכים הבאים מתעדים את גירושו של משה למחנה בפופרד ואת מעמדו לאחר מכן.
1. רשימת יהודים מאזור שריש, שפיש וזמפלין שגורשו למחנה פופרד, סלובקיה, 1942.
תאריך המשלוח - 12.10.1942
2. רשימת יהודים מאזור סבינוב על פי תנאי מעמדם, סלובקיה, 13.12.1942.
משה מופיע באמצע העמוד הראשון
3. מכתב שחרור מיחידת הפרטיזנים הרוסיים
תרגום:
Reference/Certificate:
This certificate affirms that citizen of Czech republic Genik Morits (son of Emanuel) stayed in (was part of) Partisan unit under commander of Zolotar from Aug 25 1944 till January 1945.
Demibilized due to disbandment of the unit.
Stamp says: Organization/union of partisan troops of Zolotar in Poland
Signature: Chief of staff/headquarter – Minaev.
אישור/הפנייה
זאת לתעודה כי אזרח הרפובליקה הצ'כית גניק מוריץ (בן עמנואל) השתתף כפרטיזן ביחידה שבפיקודו של זולוטר מ 25 לאוגוסט 1944 ועד ינואר 1945 ושוחרר עקב פרוק היחידה
חותמת:
איחוד הכוחות הפרטיזנים של זולוטר בפולין
חתימה:
ראש הסגל/המנהל - מינאיב
עדותו של משה (בוידאו)
פרץ הניג
מתחילת המלחמה ועד פרוץ המרד הסלובקי היה פרץ בגדוד העבודה השישי כחלק
מהצבא הסלובקי.
לגדוד העבודה השישי גויסו יהודים בכפייה ועבדו בעבודות פרך כמו כריית תעלות מים,
סלילת כבישים ועוד.
לאחר פרוץ המרד התפרק הגדוד ופרץ הצטרף לקבוצת פרטיזנים שפעלה נגד הגרמנים
במרכז סלובקיה.
במסמכים מופיע פרץ ברשימות גדוד העבודה השישי ובמחנות העבודה בהם שהה.
עוד על גדוד העבודה השישי אפשר לקרוא כאן
תמונות מגדוד העבודה השישי, ביניהן כאלו שפרץ מצולם בהן, אפשר לראות כאן.
1. רשימת עובדי כפיה בלאב
פרץ הוא מספר 15 ברשימה
למפה
2. רשימה של יהודים ולא יהודים שהיו עצורים במחנה עבודה בקוסטולנה, 24.3.1944.
פרץ הוא מספר 76 ברשימה
למפה
3. רשימת גברים יהודים שעבדו בכפיה בגדוד השישי.
פרץ הוא מספר 290 ברשימה (שלישי מלמעלה).
יולי הניג (פרידמן)
מכל בני המשפחה, שמה של יולי מופיע במסמכים הכי מעט פעמים.
למעשה, כמעט כל המסמכים הקשורים אליה הם מסמכים בהם מוזכרות בנותיה,
הדה ויהודית כחלק ממשפחת הוניג במלי ליפניק ומסמכים על בעלה הראשון
צבי ארנסט פרידמן.
יתכן והסיבה לכך היא שעד 1944, השנה בה נתפסה יולי ונשלחה למחנה הריכוז ברגן בלזן,
יולי הסתתרה ונדדה בין מקומות שונים ולשלטונות לא היה תיעוד לגביה.
1. רשימת יהודים שגורשו מאזור סטרה לובובנה לפופרד, 1942
ארנסט פרידמן הוא מספר 70 ברשימה
2. רשימת אסירים באושוויץ, 15 אוגוסט, 1942
ארנסט פרידמן שלישי מתחתית הרשימה, מספר אסיר 44138
3. תעודת פטירה של ארנסט פרידמן באושוויץ, 15 באוגוסט, 1942.
4. דף עדות שהדה מילאה על אביה, צבי ארנסט פרידמן
רייזל הוניג הי"ד
רייזל נולדה ב31.3.1923 והיתה הצעירה בבנות משפחת הוניג.
כשהתחילו הגזרות על היהודים בסלובקיה, היתה לרייזל אפשרות לעלות לארץ ישראל
בעזרת סרטיפיקט.
אביה הלך להתייעץ עם הרבי מצ'ירץ שקבע שאסור לנערה לעלות לבד לארץ.
באביב 1942, כשהתחילו הגרושים לאושוויץ, התחזו רייזל ושמעון לחולים בצהבת
ואושפזו בבית חולים במיקולש.
בית החולים במיקולש
בתקופה זו השלטונות חיפשו אחרי שניהם כפי שמעידים שני מסמכים שונים
בהם מופיע שמם כמי שנמלטו ונעלמו מאזור סרטה לובובנה.
אחרי תקופת האשפוז, כשחזרו לפרשוב, זיהה אותם שוטר והורה להם לעצור.
שמעון היכה והפיל אותו וכל אחד מהם נמלט לכיוון אחר.
רייזל נתפסה ונשלחה לאושוויץ משם שלחה מכתב ובו כתבה שבקרוב היא תפגוש
את סביה וסבתה. מתוך מכתב זה הבינו בני המשפחה שהיא בסכנת חיים, מכיון
שהסבא והסבתא כבר לא היו בחיים. אביה שיחד קצין גרמני שיסע לפולין וינסה
לחלץ אותה, אך הוא חזר וסיפר שמאושוויץ אף אחד לא יוצא בחיים.
בעקבות כך החליטה המשפחה שאף אחד מבני המשפחה לא יצא יותר למשלוחים
ברשימות מופיעה רייזל בשמה הלועזי - אלזבטה.
בסידורו של אביה מנחם (עמנואל) הוניג מופיע יום פטירתה של רייזל ביד' טבת תש"ג.
1. רשימת נשים יהודיות שנמלטו מאזור סטרה לובובנה, 1942.
רייזל מופיעה בשורה התשיעית מסוף הרשימה תחת השם אלזבטה הוניג
2. רשימת יהודים מאזור שפיש שנשלחו למחנה פופרד בסוף מרץ ובתחילת אפריל, סלובקיה, 1942.
רייזל מופיעה במספר 13 ברשימה תחת השם אלזבטה הוניג
3. רשימת משלוח II של נשים יהודיות ממחנה פופרד, 2.4.1942.
רייזל מופיעה בשורה הרביעית, מספר 944 ברשימה תחת השם אלזבטה הוניג
זהו כנראה המשלוח שאיתו הגיעה רייזל לאושוויץ
שמעון הניג
כשהחל גירוש היהודים מסלובקיה למחנות ההשמדה בפולין באביב 1942, היו שמעון ורייזל
הניג ברשימות הגירוש כיון שלא היה להם אישור שהם עובדים חיוניים לכלכלת המדינה,
כפי שהיה לחלק מהאחים, אולי בגלל גילם הצעיר.
כדי לא לעלות על רכבות הגירוש, נטלו שניהם כדורים שגרמו להם להיראות
כחולי צהבת, עקב כך הם אושפזו בבית חולים וכך נמנעו מהמשלוחים.
אחרי תקופת האשפוז, כשחזרו לפרשוב, זיהה אותם שוטר והורה להם לעצור.
שמעון היכה והפיל אותו וכל אחד מהם נמלט לכיוון אחר.
רייזל נתפסה ונשלחה לאושוויץ ואילו שמעון הצליח להמלט ולהסתתר בבית אחותו
בפכר חימניאני הסמוך לפרשוב ואחר כך ביער הסמוך למלי ליפניק, עד שהמשפחה ארגנה
לו אישור עבודה.
עדותו של שמעון לפרויקט השואה של שפילברג (וידאו לפרויקט שפילברג)
במסמך שנמצא יש רשימה של יהודים שהשלטונות מחפשים אחריהם ושמו של שמעון
מופיע בו.
מדובר ככל הנראה בתקופה בה שהה שמעון עם רייזל בבית החולים מכיון שיש מסמך
דומה בו מופיע שמה של רייזל ברשימת נשים שנעלמו באותו זמן מאזור סטרה לובובנה.
המסמך הוא מה-1.4.1942.
רשימת יהודים מאזור סטרה לובובנה שנעלמו, 1.4.1942.
שמו של שמעון מופיע במספר 7 ברשימה
דב הניג
עדותו של דב נרשמה בספר "הניצולים מספרים - קטעים ותיאורים של הניצולים מסלובקיה"
- צבי שריד, אפריל 1988 ראה כאן
עדותו של שמעון על דב (וידאו לפרויקט שפילברג)
עדותו של ר בנימין זאב הלוי (ראה דף וידאו)
יוסף אריה הניג הי"ד
עדותו של שמעון על אחיו יוסף אריה (וידאו לפרויקט שפילברג)
דף עד (יד ושם) שמלא הדוד פרץ ברגמן
פ"נ
הב' החשוב מופב"ת
כ יוסף ארי ע"ה
בן מו"ה מנחם העניג נ"י
נפל על ק"ה במל"ה ד' נגד הרוצחים הגרמנים
ביום י' בטבת תש"ה ל"ק
פה נטמן
הבחור החשוב מופלג בתורה
כמר יוסף ארי עליו השלום
בן מורנו ורבנו הרב מנחם העניג נרו יאיר
נפל על קידוש השם במלחמת השם נגד הרוצחים הגרמנים
ביום י' בטבת תש"ה לפרוט קטן
לאחר מותו הוענק ליוסף אריה אות הלוחם בנאצים ע"י מדינת ישראל
יוסף אריה נקבר בסטרא לובוניה, על מצבתו כתוב
ראיון עם משה על אחיו יוסף אריה הי"ד
מראיין האחיין יוסף אריה הניג
bottom of page